קביעת המינון הנכון בטכנולוגיית אינפרא-אדום לשימוש פה
כשאנו יוצרים מכשירים שמשתמשים באור אינפרא-אדום לצורך טיפולים, האתגר האמיתי אינו רק הכנסת האור לתוך הרקמות. מדובר גם בשליטה בעוצמת האור. יש צורך להיות זהירים מאוד בנוגע לעוצמת האנרגיה – אחרת, עלולים להיווצר כוויות ברקמות, או אפילו נזק לרשתית. זו איזון עדין מאוד. אנו משקיעים הרבה זמן בקביעת המינון הנכון, כדי שהטיפול יהיה יעיל, אך בו זמנית המטופל יישאר בטוח.
האיזון בין עוצמת האור למינון
אנו לוקחים בחשבון שני גורמים עיקריים: עוצמת האור והזמן שהאור פועל בו. הבעיה באזור הפה היא שהרקמות שם דקות מאוד ומלאות בכלי דם. אם עוצמת האור גבוהה מדי, שכבות הרקמה העליונות עלולות להתחמם יתר על המידה. כדי למנוע זאת, אנו מוודאים שזרם האור יהיה יציב. אין עליות פתאומיות בעוצמת האור, ואין נקודות חמות לא רצויות. בדרך כלל אנו עובדים בטווח האורך הגלי של 600 עד 1000 ננומטרים, אך האתגר האמיתי הוא לאזן זאת עם כמות האנרגיה שנמסרת לרקמות.
הגנה על העיניים והרקמות העמוקות
החלק המסוכן ביותר בטיפולים באמצעות אינפרא-אדום הוא חשיפה לא רצויה של העיניים. אנו לא משאירים זאת למקרה. אנו יוצרים מגנים פיזיים וזוויות פעולה מדויקות עבור המכשיר. באמצעות עדשות ממוקדות, האור נשאר ממוקד במטרה שלשמה הוא נועד, ולא מתפזר למקומות לא רצויים. לגבי הרקמות העמוקות – אור אינפרא-אדום חודר עמוק יותר מהאור הראייה, מה שמסייע לריפוי, אך עלול לפגוע ברקמות העמוקות. כדי להתמודד עם זאת, אנו משתמשים בפולסים קצרים של אור. זה נותן לרקמות זמן לנוח ולפזר את החום.
הקונפליקטים בעיצוב המכשירים
עיצוב מכשירים אלו הוא תמיד משחק של פשרות. אם נוסיף יותר מגנים ואמצעי בטיחות, המכשיר יהיה גדול יותר. מכשיר גדול יותר קשה למטופל להחזיק בפה. זו בעיה קלאסית: האם ליצור מכשיר קטן ואלגנטי, או להעדיף בטיחות מרבית? אנו תמיד בוחרים בבטיחות. ואז יש עוד בעיה – האנרגיה. נורות LED בעלות עוצמה גבוהה צורכות הרבה אנרגיה. מכיוון שאנו משתמשים בסוללות Li-ion, אנו צריכים מערכת ניהול סוללות יעילה. אם המתח בסוללה יורד ככל שהיא מתרוקנת, המינון שנמסר לרקמות ישתנה. ובעסק הזה, “מספיק קרוב” אינו מספיק.