שמירה על טמפרטורה נמוכה: המציאות של אורות אינפרא-אדום ברפואת השיניים כאשר משתמשים במנורות אינפרא-אדום בעלות עוצמה גבוהה במרפאת שיניים, יש להתמודד עם כמות גדולה של חום. מכיוון שהמנורות נמצאות קרוב מאוד לפני החולה ולידיים של הרופא, אי אפשר פשוט להתרחק כדי להישאר בטוחים. לכן אנו לא מתעסקים בעיצוב התרמי של המנורות. אנו משתמשים במערכת דו-חלקית: בידוד חזק וקירור אקטיבי. התמודדות עם מקור החום רכיב החימום הוא בעצם מקור אנרגיה עצום. אם החום חודר למעטפת החיצונית של המנורה, המכשיר עלול להפוך למקור סכנה. פשוט מאוד. כדי למנוע זאת, אנו משתמשים בחומרים כמו קרמיקה או קוורץ, שאינם מאפשרים מעבר של חום. ניתן לחשוב על זה כעל “חומת בידוד”. החומה הזו שומרת על החום במקומו – בחוט החימום – ומונעת ממנו להתפשט לכיוון המעטפת החיצונית. אם לא נשקיע בשכבת הבידוד הזו, המעטפת תהיה חמה מאוד, וזה עלול לגרום לכישלון של המכשיר או לאי-שביעות רצון של החולה. למה מאווררים אינם אופציונליים הבידוד הוא דבר חשוב, אך הוא לא יכול לעשות הכל. אם המנורה פועלת במשך זמן ארוך, החום ימשיך להצטבר. כאן נכנסים לתמונה מאווררים ומערכות קירור. אנו מגדירים את מהירות האוויר כך שהחום המיותר יועבר החוצה. העקר הוא להתאים את מהירות המאוורר לעוצמת המנורה. אם נעשה טעות, המאוורר יהיה רועש מדי, או שהמנורה תישרף מהר מדי בגלל החום העצום שנוצר. הקושי הבעיה היא שהוספת כל שכבות הבידוד והקירור גורמת לכך שהמנורה תהיה גדולה יותר. זה לא העיצוב הכי אסתטי בעולם. אבל בכנות? אנו מעדיפים מכשיר גדול יותר שנשאר קר למגע, מאשר מכשיר קטן שעלול לגרום לכוויות לחולה. עבורנו, שמירה על בטיחות החולה ועל טמפרטורה יציבה חשובים הרבה יותר מאשר עיצוב אסתטי.
