קביעת המינון הנכון: שימוש באור אינפרא-אדום לריפוי של פצעים בפה
כאשר משתמשים באור אינפרא-אדום כדי להפחית דלקות בפה, חשוב מאוד לשמור על איזון עדין. יש צורך במספיק אנרגיה כדי לגרום לריפוי, אך לא יותר מדי, כדי שלא לגרום לפגיעה ברירית הפה או, גרוע מכך, לפגיעה בעיניים.
האיזון בין עוצמת האנרגיה לעומק החדירה
כדי לרפא את הדלקת, עלינו להשתמש בספקטרום האינפרא-אדום. עלינו שהפוטונים יחדרו לרירית הפה ויגיעו לרקמות העמוקות יותר, שם מתרחש הריפוי האמיתי. אך יש בעיה – אם עוצמת האנרגיה גבוהה מדי, עלולות להיווצר כוויות בפני השטח. אם העוצמה נמוכה מדי, האנרגיה לא תגיע ליעדה. אנו שומרים על טמפרטורה של עד 42°C. מעבר לכך, החלבונים מתחילים להיהרס, וכך נוצרת בעיה חדשה במקום לפתור את הבעיה הקיימת.
שמירה על העיניים והרקמות
החשש הגדול ביותר בשימוש באור אינפרא-אדום הוא הסיכון לעיניים. טעות אחת עלולה לגרום לנזק לרשתית. אנו לא משאירים זאת למקרה. אנו משתמשים במסננים ובמגנים כדי שלא תהיה חשיפה ישירה של העיניים לאור. זה פשוט, אך זה הכרחי. יש גם את בעיית הרקמות העמוקות – הפה אינו אחיד; יש אזורים דקים ואזורים עבים. כדי להתמודד עם זה, אנו משתמשים באור בפולסים. במקום קרן אור רציפה, אנו שולחים אור בפולסים. כך יש לרקמות זמן להתקרר, וכך החום לא נערם ברקמות העמוקות.
הקורבנות שצריך להקריב
אפשר לחשוב שמקור אור בעוצמה גבוהה יותר עדיף, מכיוון שהוא מהיר יותר. אך עוצמה גבוהה גורמת לנקודות חמות. זו בחירה בין מהירות לדיוק. כדי להשיג דיוק, אנו משתמשים בחיישנים שמאפשרים לנו לדעת בדיוק היכן נמצאת קרן האור. אם תדירות הפולסים לא נכונה או שהקירור לא יעיל, עלולה להיווצר כוויה. וכן, השימוש במגנים גורם למכשיר להיות גדול יותר. אך זו עלות שאנו מוכנים לשלם כדי שכולם יהיו בטוחים.